תהליך השיפוץ החל מתוך הנחה ברורה: הקווים האלכסוניים בחלל ייושרו, והגיאומטריה תתוקן לכדי מבנה נקי ומדויק. קיר כניסה אלכסוני ואלמנט משולש בולט סימנו כיוון ראשוני של התערבות תכנונית — אך בהמשך התברר כי מגבלות קונסטרוקטיביות אינן מאפשרות שינוי ישיר ומאסתטי של אותם אלמנטים. מרגע זה הוגדרה המטרה מחדש: לא לכפות צורה אחרת על המבנה, אלא לעבוד עם הנוכחות הקיימת ולהפוך אותה לחלק מהפתרון האדריכלי.
העבודה התמקדה ביצירת שקט ויזואלי וברור בתוך גיאומטריה מורכבת:
הדגשת מסלולי תנועה נקיים
שכבת חומרים נינוחה ומאוזנת
הפניית המבט לנקודות החוזקה של הבית — אור, גינה, פרופורציות וחומריות
אינטגרציה עדינה של הקווים האלכסוניים כחלק מהשפה, ולא כחריגה ממנה
שילוב נכון של אור, פרופורציות וריהוט איפשר ליצור תחושת סדר והרמוניה, כך שהאלכסונים מאבדים את דומיננטיותם לטובת חוויה כוללת מלוטשת.
אילוץ אדריכלי כמנוע ליצירתיות ולדיוק מרחבי.
הבית מציג חלל מחושב, חם ומזמין, שבו העין מובלת אל מוקדי היופי והאור — בעוד האלמנטים המבניים המקוריים נטמעים בהרמוניה ומקבלים משמעות חדשה.
המגבלה המבנית הפכה לבסיס לפתרון יצירתי, המגדיר חלל חי, מאוזן ומלא אופי.
